ויקרא, פרק י״ח, פסוק י״ז

האם חשבתם פעם כמה מיוחד וחזק הוא הקשר בתוך משפחה, למשל בין אמא לבת שלה או בין סבתא לנכדה? זהו אחד הקשרים הקרובים והאוהבים ביותר שיש. כדי לשמור על הקשר המשפחתי המיוחד והטהור הזה, התורה מלמדת אותנו כללים ברורים על הקמת משפחה. הכלל הוא שאם איש מתחתן עם אישה, אסור לו להתחתן לעולם גם עם הבת שלה או עם הנכדה שלה. התורה משתמשת במילים לֹא תִקַּח, כדי להסביר שאסור לאיש לקחת אותן להיות לו לנשים ולהקים איתן בית. הסיבה לכך מוסברת במילים שַׁאֲרָה הֵנָּה, שפירושן שהנשים הללו הן קרובות משפחה זו של זו. האיסור לא נובע רק מהקשר של האיש אליהן, אלא בגלל הקשר החזק שיש בין הנשים עצמן. התורה קוראת למצב כזה זִמָּה הִוא, מילה שקשורה למחשבה. מכיוון שאמא ובת קרובות כל כך ולעיתים קרובות גם דומות, מצב שבו איש נשוי לשתיהן עלול ליצור בלבול גדול במחשבות ובלב. בלבול כזה הורס את השלום בבית ופוגע פגיעה קשה באהבה ובקשר שבין האם לבתה. דרך המצווה הזו, ה' שומר על המשפחות שלנו שיהיו בריאות, מכבדות וטהורות.