האם יצא לכם פעם לחשוב למה ה׳ ברא את העולם דווקא עם זכרים ונקבות, אבות ואמהות? ה׳ סידר את הבריאה בצורה מיוחדת וטבעית, כדי שאיש ואישה יוכלו להקים יחד משפחה ולהביא ילדים לעולם. התורה מציבה לנו גבולות ברורים כדי לשמור על הסדר הטבעי והקדוש הזה. לכן, התורה מזהירה שגבר לא יתנהג עם גבר אחר כמו שמתנהגים בעל ואישה. המילה וְאֶת פירושה כאן פשוט "עם". כשהתורה אומרת לֹא תִשְׁכַּב, היא אוסרת על המעשה הזה, והאיסור שייך לשני האנשים שמשתתפים בו. התורה קוראת להתנהגות הזו מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, כדי להזכיר לנו שה׳ ברא את הזכר והנקבה עם תפקידים שונים בטבע, ומעשה כזה פשוט הופך את סדרי הבריאה כי אי אפשר להביא כך חיים חדשים לעולם. בסוף, התורה קוראת למעשה הזה תּוֹעֵבָה. המשמעות היא שזהו משהו שמנוגד לחלוטין לטבע, וכל נפש קדושה מתרחקת ממנו כי הוא לא שייך למטרה הטהורה שלמענה ה׳ ברא את האדם.
ויקרא, פרק י״ח, פסוק כ״ב
פרשת אחרי מות
וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.