קרה לכם פעם שראיתם גדר גדולה שמקיפה בור עמוק ברחוב? למה מציבים אותה רחוק מהבור ולא ממש על הקצה שלו? הסיבה היא כדי שאף אחד לא יתקרב בכלל לאזור המסוכן וימעד. בדיוק כך ה' מבקש מאיתנו להתנהג עם המצוות. כשהתורה אומרת וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, היא בעצם מבקשת מהמנהיגים שלנו, וגם מכל אחד ואחת מאיתנו, לבנות חומות של הגנה סביב המעשים האסורים. הרעיון הוא שאם נתרחק מאוד מדברים לא טובים, לא נגיע בטעות לעשות משהו שאסור.
ה' מזהיר אותנו לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת. בארץ כנען, המעשים הרעים לא היו סתם טעויות של אנשים, אלא הפכו לחוקים של ממש שכולם היו רגילים אליהם. התורה מדגישה שהמעשים האלו הם דברים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, כדי שלא נשתמש בתירוץ ונחשוב שאם האנשים שחיו כאן קודם עשו את זה, אולי גם לנו מותר. אנחנו צריכים לדעת שלא כל מה שאחרים רגילים לעשות הוא בהכרח נכון.
אם חלילה נלמד מהמעשים הרעים האלו, התורה מזהירה וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם. לא מדובר כאן על לכלוך רגיל שאפשר לשטוף במים, אלא על לכלוך של הנפש. כשאדם עושה מעשים רעים, הנשמה שלו מתלכלכת ונפגעת, ונעשה לו קשה יותר ללמוד תורה ולהיות מחובר לדברים טובים.
בסוף, ה' אומר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. זוהי בקשה להקשיב לכל ההרחקות האלו גם אם אנחנו לא מבינים אותן עד הסוף, פשוט כי ה' ציווה. המילים האלו גם מזכירות לנו שיש לנו קשר מיוחד וקרוב עם ה', וכדי שהקדושה שלו תישאר איתנו תמיד, אנחנו חייבים לשמור על עצמנו רחוקים מכל דבר רע.