יצא לכם פעם לרצות לדעת מה יקרה מחר? או אולי לקוות שיהיה לכם איזה קסם שיגלה לכם את העתיד? בעולם העתיק, לפני המון שנים, אנשים ממש האמינו בכל מיני אמונות תפלות וקסמים כדי לנסות לגלות מה עומד לקרות. התורה רוצה ללמד אותנו משהו הרבה יותר יפה וטהור: לסמוך רק על ה' ולבטוח בו לגמרי.
בגלל זה, התורה מזהירה אותנו מכמה מנהגים שהיו נפוצים פעם. למשל, היה מנהג שבו אנשים היו שופכים דם של בהמה לתוך גומה באדמה ויושבים לאכול מסביב. הם חשבו שככה הם יוכלו לתקשר עם רוחות שיגלו להם את העתיד. לכן נאמר לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, כדי להרחיק אותנו מהמנהגים האלה.
עוד דבר שאנשים היו עושים הוא לחפש סימנים אקראיים שיגידו להם מה לעשות. למשל, אם חיה מסוימת חצתה להם את הדרך או אם ציפור צייצה, הם חשבו שזה סימן למזל טוב או רע. על כך נאמר לֹא תְנַחֲשׁוּ. אסור לנו להאמין שמקרים עיוורים מנהלים את העולם, אלא לזכור שה' הוא זה שמשגיח עלינו.
בנוסף, היו אנשים שהיו מחשבים שעות וימים, ואומרים שיום מסוים הוא בעל מזל טוב לצאת בו לדרך, או שבשעה אחרת לא כדאי להתחיל לעבוד. על זה נאמר וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. התורה מזכירה לנו שההצלחה שלנו לא תלויה בכוכבים או בזמנים מסוימים. במקום לחפש קסמים, גורלות או סימנים משונים, אנחנו פשוט צריכים לעשות את הטוב ביותר שלנו, להאמין בה' ולדעת שהוא תמיד שומר עלינו.