כאשר אדם נודר לתת לה' את ערכה של אישה, התורה קובעת סכום ייעודי עבורה. טווח גילאים זה מייצג את תקופת האדם במיטב שנותיו [ביאור שטיינזלץ, ביאור יש"ר]. המילים וְהָיָה עֶרְכְּךָ מכוונות לתשלומי הערך שיש להעביר בפועל [העמק דבר].
הפרשנים עומדים על כך שהמילה "ערכך" נכתבת כאן בנפרד עבור הנקבה, בניגוד לקבוצות גיל אחרות בהן הזכר והנקבה נכללים יחד. הסיבה לכך נעוצה בתכליתה של מצוות ההערכה, שהיא הבאת הצלחה וזכות לאדם הנידון. מאחר שטווח גילאים זה הוא זמן הולדת הבנים, אופן ההצלחה של הזכר, שתפקידו להוליד, שונה מהותית מהצלחתה של הנקבה, שייעודה ללדת ולגדל את הבנים. שוני זה מצריך התייחסות נפרדת לכל מין, בניגוד לגילאים מאוחרים או מוקדמים יותר שבהם ההצלחה נמדדת בבריאות הכללית או במעשה ידיים, ושם הזכר והנקבה שווים [העמק דבר].
באשר לסכום עצמו, העומד על שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל, עולות גישות שונות המסבירות מדוע ערך זה נמוך מערכו של הזכר. גישה אחת תולה זאת במעשה הבריאה, ומסבירה כי ערכה של האישה קרוב לחציו של הזכר משום שהיא נלקחה מן האיש ונחשבת כחצי יצירה [חזקוני]. מנגד, גישה אחרת קושרת את ההבדל להיקף החיוב במצוות. מכיוון שלנשים ניתנו פחות מצוות, ערכן בהקשר זה פחות. יתרה מזאת, הסכום של שלושים שקלים מקביל במדויק לקנס הקבוע בתורה לעבד שהומת על ידי שור, שכן עבדים ונשים חולקים רמת חיוב זהה במצוות [פירושי רד"צ הופמן].