ויקרא, פרק כ״ז, פסוק ח׳

אדם שנדר לתרום לה' את ערכו הכספי של אדם מסוים, וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ, כלומר דל ברכושו ביחס לסכום הקבוע שעליו לשלם, התורה מאפשרת לו לשלם כפי יכולתו. לשם כך וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, כאשר הנודר או האדם המוערך, שחייב להיות אדם חי המסוגל לעמוד על רגליו, ניצבים בפני הכהן כדי שיבחן את המקרה וימנע טעויות. הכהן קובע את התשלום המופחת עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של המשלם בלבד והבטחת אמצעי קיום בסיסיים עבורו, כגון מזון, בגדים וכלי עבודה. בסיום התהליך יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן, ומרגע שהסכום נקבע הוא מקבל תוקף משפטי מוחלט שאינו פוקע ומחייב גם את היורשים.