במדבר, פרק י״ד, פסוק כ״ג

עונשו של דור המדבר שחטא הוא שלילה מוחלטת של הכניסה לארץ, והמילים אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ משמשות כשבועה נחרצת שהם בוודאות לא יזכו לכך. עונש זה הגיע מכיוון שהעם הטיל ספק מתמיד בהבטחת ה', אך למרות גזירה זו, הארץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם תעבור לזרעם והשבועה המקורית לא תתבטל. סוף הפסוק קובע כי וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ, אזהרה המכוונת כלפי המורדים והמרגלים שהסיתו נגד ה' ואיבדו לחלוטין את זכותם לנחלה, גם אם היו צעירים מגיל עשרים. במקביל, קביעה זו משמשת כאזהרה היסטורית ונצחית לדורות הבאים ולצעירי העם, המבהירה כי אם ישחיתו את דרכם בעתיד, הם יגורשו לגלות ולא יזכו עוד לראות את הארץ.