במדבר, פרק י״ד, פסוק ח׳

ירושת הארץ אינה תלויה בכוח צבאי אלא במצב הרוחני, שכן אִם־חָפֵץ בָּנוּ ה' ונהיה ראויים לפניו שום כוח לא יעצור בעדו, ויש אף המפרשים מילה זו לא כתנאי אלא כוודאות מוחלטת או כתכסיס להרגעת ההמון. מכיוון שהכול תלוי בה', הפחד מיושבי הארץ נחשב למרד, ובניגוד לטענות המרגלים ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ משום שהמקומיים כבר איבדו את רוחם ודעתם לנוס. מתוך זעזוע על הוצאת הדיבה הם מעידים כי זוהי אֶרֶץ אֲשֶׁר־הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, ורק הִוא לבדה ניחנה בשפע טבעי שנוצר מעצמו ללא מאמץ ומשמח את הגוף והנפש כאחד. עם זאת, בניגוד לארצות פוריות אחרות, טבעה הייחודי של הארץ דורש השגחה אלוהית מתמדת כדי שהשפע יישמר ולא יתקלקל גם לאחר ההתיישבות בה.