העם מבקש לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, איום המכוון בעיקר כלפי יהושע וכלב מתוך פחד מהמלחמה על הארץ או כניסיון לבטל את עדותם החיובית. רגע לפני שהאיום מתממש, ולפי חלק מהדעות בעת זריקת האבנים עצמן, מתרחשת התערבות פתאומית ווּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. הענן האלוהי יורד אל המשכן כדי להטיל אימה על ההמון ולספוג את האבנים שנזרקו לעבר הצדיקים. תגובה מיידית זו מלמדת שה' אינו מאפשר פגיעה פיזית בנאמניו, והופעתו מול כׇּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ברגע השפל מסמלת שהתורה והייעוד האלוהי נותרים קיימים גם כאשר הדור חוטא.
במדבר, פרק י״ד, פסוק י׳
פרשת שלח
וַיֹּֽאמְרוּ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.