במדבר, פרק י״ד, פסוק כ״ד

בזכות התמודדותו העצמאית מול המרגלים, בניגוד ליהושע שזכה להגנה רוחנית, זכה כלב לתואר וְעַבְדִּי כָלֵב. נאמנותו התבטאה בכך שהָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ, שכן רוחו הייתה מנוגדת לרשעים והוא אף הסתיר את כוונותיו כלפי חוץ כדי שיוכל להשתיק את העם מאוחר יותר. מתוך כך הוא השלים את רצון ה' במלואו וגיבה את משה, ועל כן נאמר וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י. כשכר על כך מובטח לו שינצל מגזירת המוות במדבר, וה' מצהיר וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה, היא העיר חברון שאליה הלך לבדו להתפלל. שם וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה, משמע שבניו יגרשו את הענקים מהעיר וכלב יזכה להעביר להם את הנחלה בירושה טבעית.