במדבר, פרק י״ד, פסוק ל״ג

עונש הנדודים חורץ את גורל האבות, אך במקביל נועד לעצב את עתידו של הדור הבא. וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר וייאלצו לנדוד ממקום למקום, אולם ה' ימשיך להנהיג אותם ואף יוריד את המן בזכותם כדי שיפרנסו את הוריהם. התקופה שנקצבה היא אַרְבָּעִים שָׁנָה, זמן שחושב בקפידה כדי שהחוטאים ימותו מיתה טבעית ולא ייענשו בעונש רוחני חמור. הבנים נאלצים לשאת בתוצאות הבגידה והמרד של הוריהם, ולכן וְנָשְׂאוּ אֶת־זְנוּתֵיכֶם וימתינו עשרות שנים לכניסה לארץ. תקופת המתנה זו, שתימשך עַד־תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר, משמשת כהכנה שבה העם לומד לבטוח בה' לחלוטין לקראת החיים בארץ ישראל.