במדבר, פרק י״ד, פסוק י״ד

משה מנסה למנוע את השמדת ישראל ומזהיר כי המצרים וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, כלומר ישתפו את הכנענים במסקנותיהם או ידברו על אודותיהם. הגויים הרי שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה ויודעים על אהבתך העצומה אליהם, ולכן יסיקו בטעות שהשמדת העם הפתאומית אינה עונש על חטאיו, אלא נובעת מחוסר כוח אלוהי לכבוש את הארץ. קרבה זו ניכרת בכך אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה, כלומר שאתה ה' נראיתָ ונגלית אליהם בחיבה כמשוחח פנים אל פנים, או במראה מוחשי של כבוד השכינה והשגחתך המגנה. השגחה גלויה זו התבטאה גם בכך שבזמן חנייתם במדבר וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם כדי להעניק צל ומחסה, ובעת מסעותיהם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה כדי להוביל ולהאיר להם את הדרך בהנהגה רציפה.