קבוצה מבני ישראל פועלת בעזות מצח ובהתעקשות, וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל־רֹאשׁ הָהָר, כשהם מטפסים לפסגה אך למעשה צועדים בעיוורון ובחשכה רוחנית. טיפוס זה נתפס כהמשך ישיר של מרידתם באזהרות משה, או לחלופין כניסיון נואש ומוטעה לתקן את חטאם מתוך אמונה ורצון למסור את נפשם בארץ ישראל במקום למות במדבר. בניגוד למהלכו הפזיז של העם, וַאֲרוֹן בְּרִית־ה' וּמֹשֶׁה לֹא־מָשׁוּ ולא סרו ממקומם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. הישארותו של הארון המרכזי עם הלוחות השלמים ניפצה את תקוות העם לניצחון והוכיחה שה' אינו עמם, בעוד ציון שמו של משה לבדו נועד להדגיש את היותו שקול כנגד האומה כולה.
במדבר, פרק י״ד, פסוק מ״ד
פרשת שלח
וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.