במדבר, פרק י״ד, פסוק כ׳

ה' מכריז סָלַחְתִּי, אך מחילה זו אינה מחיקה מוחלטת של עוון המרגלים, אלא ביטול גזרת ההשמדה המיידית והמרתה באורך אפיים, כך שהחוטאים ימותו מוות טבעי במדבר. הסליחה ניתנת כִּדְבָרֶךָ, מתוך היענות לנימוק של משה כי עונש מיידי יגרום ללעג מצד אומות העולם, או בזכות כבודו של משה שהתפלל בעדם. בניגוד למלך אנושי הממהר לנקום באויביו, ה' הנצחי יכול לפרוס את עונשם של ישראל על פני עשרות שנים. מנגד, יש המפרשים כי ה' כלל אינו סולח על חטא המרגלים, אלא רק מזכיר למשה שבעבר, במעשה העגל, הוא אכן סלח כבקשתו.