יצא לכם פעם לבקש טובה גדולה ממישהו שאתם לא ממש מסתדרים איתו? זה בדיוק מה שמשה רבנו עושה עכשיו. משה שולח איגרת מנומסת למלך אדום, שהוא מצאצאי עשו, ומבקש ממנו רשות לעבור בארצו בדרך לארץ ישראל.
משה מזכיר באיגרת שזעקנו אל ה' במצרים, והוא מציין וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ. הוא לא מתכוון רק לבכי רגיל של כאב, אלא מזכיר למלך אדום את הברכה העתיקה שקיבל יעקב סבא שלנו: "הקול קול יעקב". משה בעצם רומז לו שכל עוד בני ישראל מתפללים, ה' שומע אותם ושומר עליהם, ולכן שום נשק לא יוכל לפגוע בהם.
בהמשך האיגרת משה מספר שה' שלח מַלְאָךְ כדי להציל אותנו. האם באמת ירד מלאך מהשמיים? הפירוש המקובל הוא שהמלאך הזה הוא משה בעצמו. בתנ"ך, נביאים גדולים נקראים לפעמים שליחים או מלאכים, ומשה השתמש במילה המכובדת הזו כדי להרשים את מלך אדום ולגרום לו לאשר את המעבר.
כשמשה אומר וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם, הוא בכוונה לא מספר על כל הניסים הגדולים שהיו, כמו עשר המכות או קריעת ים סוף. הוא עושה זאת כדי לא לעורר שוב את הקנאה הישנה של עשו ביעקב, כי המטרה שלו היא רק לעבור בשלום בלי למשוך יותר מדי תשומת לב.
בסוף דבריו, משה מדגיש שאנחנו מחכים בתוך עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. הוא מראה למלך אדום שבני ישראל מתנהגים בנימוס ובכבוד. הם לא פולשים בכוח לארץ זרה, אלא עומדים בקצה הגבול וממתינים בסבלנות לקבל רשות מסודרת.