דניאל, פרק ו׳, פסוק ב׳

תארו לעצמכם שאתם מקבלים פתאום תפקיד לנהל ממלכה ענקית. איך אפשר לשלוט על כל כך הרבה אנשים ולוודא שאף אחד לא מורד בכם? דריוש המלך הבין שהוא חייב עזרה. הרעיון שחשב עליו היה שפר קדם דריוש, כלומר, זה נראה לו רעיון טוב וראוי. הוא החליט לחלק את האזור של בכל מלכותא, שהכוונה היא למלכות בבל, למאה ועשרים מחוזות שונים. על כל אזור כזה הוא מינה שרים מיוחדים שנקראים לאחשדרפניא, שהם בעצם נציבים ומושלים. השרים האלה היו הנציגים הישירים של המלך, והתפקיד שלהם היה לפקח על המנהיגים המקומיים ולוודא שכולם שומרים על חוקי המלוכה. המלך עשה כאן צעד חכם מאוד. במקום לפטר את השרים הקודמים שהיו שם ולהסתכן בכך שיכעסו עליו, הוא החליט לתת להם קידום גדול כדי שיהיו נאמנים לו. ככה הוא גם שמר על השקט בממלכה, וגם הוריד מעצמו את העומס הקשה של ניהול כל המדינה הענקית הזו לגמרי לבד.