דניאל, פרק ו׳, פסוק ג׳

תארו לעצמכם שאתם מולכים על ממלכה ענקית עם המון מדינות. איך אפשר לפקח על כל כך הרבה אזורים בלי להתעייף או שיעבדו עליכם? המלך הקים מערכת חכמה מאוד. הוא מינה שרים שינהלו את המדינות, אבל וְעֵלָּא מִנְּהוֹן, כלומר מעליהם, הוא הציב שלושה סָרְכִין, שהם שרים בכירים וחשובים מאוד. התפקיד של השרים הרגילים היה להיות יָהֲבִין לְהוֹן טַעְמָא, כלומר למסור להם דיווח מפורט ולהסביר כל פעולה שהם עושים. המטרה של כל הבדיקות האלה הייתה שוּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵא נָזִק, כדי שהמלך לא ייפגע ולא יסבול משום הפסד. השרים הבכירים ריכזו את כל המידע וחסכו למלך המון עבודה קשה, וגם וידאו שאף אחד לא מתכנן למרוד בו. במרכז ההנהגה הזו עמד דניאל. המלך בחר בו כי הוא היה ידוע כאדם חכם מאוד ונאמן שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. בזכות החכמה המיוחדת שלו, כששאר השרים באו לדווח לו, דניאל ידע להבין מיד מה הכוונות האמיתיות שלהם, וכך הוא שמר על המלך מכל סכנה.