קרה לכם פעם שדאגתם כל כך לחבר טוב עד שפשוט לא הצלחתם להירדם? תארו לעצמכם את המלך דריווש, שדואג מאוד לגורלו של דניאל שנמצא בתוך בור האריות. הדאגה שלו כל כך גדולה עד שהוא משנה לגמרי את כל ההרגלים המלכותיים שלו. המלך חוזר אל הארמון המפואר שלו, אבל מחליט שאֲזַל מַלְכָּא לְהֵיכְלֵהּ וּבָת טְוָת, כלומר הוא הולך לישון כשהוא בצום, בלי לאכול ארוחת ערב. תחשבו איזה הבדל עצום יש כאן: המלך נמצא בארמון מלא בכל המאכלים הכי טעימים בעולם, אבל הוא מסרב לאכול ובוחר להישאר רעב. לעומת זאת, דניאל נמצא בתוך בור מסוכן, אבל הוא בכלל לא רעב, כי מלאך ה' הביא לו לשם ארוחה יחד עם יחזקאל הנביא!
מרוב צער, המלך גם מבקש שוְדַחֲוָן לָא הַנְעֵל קָדָמוֹהִי. המילה דַחֲוָן מתארת כלי זמר ונגינה. בדרך כלל, מלכים היו מקשיבים למוזיקה נעימה כדי לשמוח או כדי להירגע ולהירדם, אבל המלך דריווש מוותר עליהם. הוא לא רוצה שום דבר שישמח אותו בזמן שדניאל בסכנה. בגלל כל הצער והמחשבות, וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי, השינה פשוט ברחה ממנו. בדרך כלל, גם אנשים שמתהפכים במיטה כל הלילה מצליחים להירדם קצת לפנות בוקר מרוב עייפות, אבל המלך היה כל כך מוטרד ודואג עד שהוא נשאר ער לגמרי.