תארו לעצמכם שחבורה גדולה של אנשים חשובים מתפרצת פתאום לחדר, עושה המון רעש ומתחילה להחמיא לכם בלי הפסקה רק כדי שתסכימו לחוק חדש. זה בדיוק מה שקרה למלך דריוש. שרי המלכות רצו להיפטר מדניאל, ולכן הם תכננו מזימה מתוחכמת. אֱדַיִן, כלומר אז באותו הזמן, השרים הַרְגִּשׁוּ על המלך. משמעות המילה היא שהם התקבצו יחד והגיעו בהתרגשות וברעש גדול. לפני שהם הציגו את הבקשה שלהם, הם פתחו בנימוס ואמרו לו לְעָלְמִין חֱיִי, שזה אומר לעולם תחיה, כי ככה היה נהוג לפנות למלכים.
השרים הציעו למלך חוק מוזר מאוד: במשך שלושים ימים אסור לאף אדם להתפלל או לבקש עזרה מאף אחד, אלא רק מהמלך. איך ייתכן שהמלך הסכים לדבר כזה? השרים פשוט שכנעו אותו שזה רעיון מבריק שיחזק את השלטון החדש שלו. הם הסבירו לו שבמשך חודש שלם הוא יהיה כמו אבא שדואג לילדים שלו, והוא יהיה הצינור היחיד שדרכו יעבור השפע מאת ה' אל כל העם.
השרים הגיעו פתאום ובהמון רעש בכוונה. הם פחדו שאם הם יציעו את החוק ברוגע, המלך יבקש זמן לחשוב או ירצה להתייעץ עם היועץ האהוב עליו, דניאל. בנוסף, הם טענו שכל השרים מסכימים לחוק הזה, כדי לגרום למלך לחשוב שגם דניאל עצמו מסכים, וכך להסתיר את המלכודת שהם הכינו לו.