תארו לעצמכם שאתם מנסים לכבוש מבצר חזק במיוחד, כזה שבנוי על הר גבוה או אפילו ממש בתוך נהר. איך בכלל אפשר להיכנס אליו? כשבני ישראל נלחמו במלך סיחון, הם הצליחו לכבוש שטח עצום ומאתגר. הם התחילו מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן, המשיכו אל הָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל שהייתה בנויה ממש בתוך המים, והגיעו עד אזור הררי ורחוק שנקרא וְעַד הַגִּלְעָד.
למרות שהערים האלה היו מוגנות היטב, לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ. המילה קִרְיָה מתארת עיר שבנויה בצורה חכמה וצפופה מאוד, כך שקשה לאויבים לפרוץ פנימה. המילה שָׂגְבָה אומרת לנו שהערים היו גבוהות וחזקות. ובכל זאת, שום חומה ושום גובה לא עצרו את בני ישראל.
יצא לכם לחשוב מה עושים אנשים כשהם מבינים שהם עומדים להפסיד בקרב? הרבה פעמים הם זורקים את כל הרכוש והאוצרות שלהם לתוך הנהר, רק כדי שהאויב לא ייקח אותם. מכיוון שהערים של סיחון היו קרובות לנהר, ואחת מהן אפילו שכנה בתוכו, היה סיכוי גדול שכל השלל ילך לאיבוד במים. אבל כאן קרה נס מיוחד: בני ישראל הצליחו להשיג את כל הרכוש בשלמותו, בלי ששום דבר יאבד.
ההצלחה האדירה הזו, גם בכיבוש הערים החזקות וגם בהשגת כל השלל בלי פגע, מוכיחה דבר אחד ברור: אֶת הַכֹּל נָתַן ה' אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ. ניצחון כזה לא יכול לקרות רק מכוח רגיל של בני אדם, אלא זוהי עזרה וישועה גדולה מאת ה'.