דברים, פרק ב׳, פסוק ז׳

פרשת דברים

Deuteronomy 2:7Sefaria

כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃

תארו לעצמכם שאתם צועדים במדבר במשך המון שנים. בטח הייתם חושבים שבסוף המסע לא יישאר לכם כסף או אוכל, נכון? לקראת המפגש של בני ישראל עם עמים אחרים, משה מבקש מהם לקנות מהם אוכל ומים בכסף מלא ולא לקחת בחינם. הסיבה לכך היא כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ. משה מסביר להם שאסור להם להסתיר את השפע שה' נתן להם או להתנהג כמו עניים. להפך, הם צריכים להראות שהם מבורכים ולא לחשוש שהכסף שלהם ייגמר.


אבל רגע, בני ישראל אכלו מן שירד מהשמיים ולא עבדו, אז למה הכוונה במילים בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ? הכוונה היא לצאן ולבקר שהם הביאו איתם ממצרים. בני ישראל טיפלו בחיות האלה, וה' בירך אותם כך שהעדרים שלהם גדלו מאוד.


במהלך כל המסע, ה' שמר עליהם מקרוב. המילים יָדַע לֶכְתְּךָ לא אומרות רק שה' ידע איפה הם הולכים, אלא שהוא ממש ליווה אותם, דאג להם באהבה והכין להם את כל מה שהם צריכים בדרך. בזכות זה נאמר להם לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. מכיוון שה' נתן להם אוכל בחינם במשך ארבעים שנה, הם לא בזבזו את הכסף שלהם בכלל, ועכשיו יש להם מספיק כדי לקנות מה שהם צריכים בגאווה. בניגוד לאנשים שמארחים חברים וביום הראשון מגישים אוכל טעים ומושקע אבל אחר כך מתעייפים ומגישים אוכל פשוט יותר, ה' דאג לבני ישראל לאירוח הכי טוב ברציפות לאורך כל השנים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.