דברים, פרק ב׳, פסוק ח׳

פרשת דברים

Deuteronomy 2:8Sefaria

וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר {ס} וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃

תארו לעצמכם שאתם צועדים במסע ארוך מאוד, ופתאום מגיעים לנקודה שבה צריך לשנות כיוון. בני ישראל הולכים במדבר וצריכים לעקוף את הארצות של העמים השכנים, אדום ומואב. כשהתורה מדברת על בני עשו שגרים באדום, היא קוראת להם אַחֵינוּ. יצא לכם פעם לחשוב למה לקרוא לעם אחר אחים שלנו? המילה הזו מראה שבני ישראל הקשיבו לציווי של ה׳ לא לריב עם אדום, ונפרדו מהם בשלום. זה גם מראה איזה לב טוב היה לבני ישראל: אפילו שאדום ישבו בנחת בארץ טובה ופורייה בזמן שבני ישראל עדיין נדדו במדבר, הם התנהגו אליהם בחברות. המסע שלהם עבר ליד שני יישובים קרובים, מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר. בדיוק בנקודה הזו, אם תסתכלו בספר תורה, תראו שיש רווח ריק באמצע המשפט. הרווח הזה מסמל עצירה, ומיד אחריו מתחיל שלב חדש לגמרי במסע עם המילה וַנֵּפֶן, שפירושה שהם הפנו את הפנים ושינו את כיוון ההליכה שלהם לצד צפון. חכמים מסבירים שההליכה שלהם שם בדרך שנקראת "ערבה" באה ללמד אותנו משהו יפה, היא מזכירה לנו שהדרכים של התורה הן תמיד נעימות וערבות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.