דברים, פרק ב׳, פסוק ל״ב

פרשת דברים

Deuteronomy 2:32Sefaria

וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃

קרה לכם פעם שראיתם מישהו כל כך בטוח בעצמו, שהוא היה משוכנע שהוא יכול להצליח לגמרי לבד, בלי שום עזרה? ככה בדיוק הרגיש סיחון מלך האמורי כשהחליט להילחם בבני ישראל. סיחון היה מלך חזק מאוד, והוא כל כך זלזל בכוח של בני ישראל עד שהחליט לא לבקש עזרה מהשכן העוצמתי שלו, עוג מלך הבשן. המילים וַיֵּצֵא סִיחֹן מראות שהוא יצא למערכה לבדו. הוא סמך על הכוח האישי שלו כל כך, שכתוב הוּא וְכָל עַמּוֹ מתוך כוונה ללמד אותנו שקודם כל הוא יצא לדרך בעצמו, ורק אחר כך שאר החיילים שלו הצטרפו אליו. הצבא של סיחון צעד אל עבר עיר שנקראת יהץ, ולכן הכתוב מציין שהם יצאו יָהְצָה. בסופו של דבר, הביטחון המוגזם הזה היה לטובת בני ישראל. בזכות העובדה שסיחון יצא לבד, ה' עזר להם והם לא היו צריכים להתמודד מול שני מלכים חזקים באותו הזמן.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.