תארו לעצמכם שאתם נמצאים ברצף של ניצחונות מדהימים, ופתאום מבקשים מכם לעצור. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. הם סיימו מסע מהיר שבו כבשו עשרות ערים מוגנות של מלכים חזקים כמו סיחון ועוג. אבל כשהם הגיעו לגבול של ארץ בני עמון, הם עצרו ולא נכנסו. הם לא עשו זאת מתוך פחד מהצבא של עמון או בגלל חומות גבוהות, אלא רק מתוך הקשבה מלאה לה'. בני ישראל התרחקו בכוונה מהגבול כדי לא ליצור מריבות שיובילו למלחמה. האיסור של ה' היה רק על שטחים שהיו שייכים לבני עמון באותו זמן, ולכן שטחים שעמון הפסידו בעבר למלך אחר, בני ישראל כן כבשו. התורה מתארת את קו הגבול בנחל יבוק שאליו הם לא התקרבו, ומשתמשת במילים כָּל יַד. הכוונה היא פשוט לשפת הנחל או לשטח שנמצא ממש קרוב אליו, ממש כמו שהיד נמצאת קרוב לגוף. בסוף נאמר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ, כדי ללמד אותנו שכל מקום שה' ציווה עליהם שלא לכבוש, בני ישראל באמת צייתו, הניחו לאותו מקום ועברו הלאה.
דברים, פרק ב׳, פסוק ל״ז
פרשת דברים
רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כׇּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.