דברים, פרק ב׳, פסוק ה׳

פרשת דברים

Deuteronomy 2:5Sefaria

אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃

קרה לכם פעם ששיחקתם משחק שבו לכל אחד יש את המקום שלו, והייתם צריכים להיזהר מאוד לא להיכנס לשטח של חבר שלכם? רגע לפני שבני ישראל נכנסים לארץ המובטחת, ה' מלמד אותם שיעור חשוב על כבוד לגבולות של אחרים. ה' מזהיר אותם לגבי הארץ של בני עשיו ואומר להם אַל תִּתְגָּרוּ בָם, כלומר, אל תתחילו איתם מריבה ואל תנסו להילחם בהם.


האיסור הזה הוא מוחלט, וה' לא מסכים שיקחו להם אפילו חתיכת אדמה קטנה, אפילו לא עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, שזה שטח זעיר בגודל של טביעת רגל אחת. אסור להם להיכנס לארץ של עשיו בכוח, אלא רק אם בני עשיו יסכימו מרצונם לתת להם לעבור בשלום. משה רבנו מדגיש את זה כדי שהעם לא יחשוב בטעות שהם לא נכנסים לשם בגלל חוסר יכולת. ה' מסביר להם כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר. הארץ הזו שייכת לעשיו כי ה' בעצמו החליט להעניק לו אותה, כחלק מההבטחה לאברהם אבינו. אנחנו לומדים מכאן שעם ישראל לא נועד להשתלט על כל העולם. ה' מבקש מאיתנו לכבד את הרכוש של אחרים, ולשמוח בנחלה המדויקת והטובה שהוא בחר לתת לנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.