קרה לכם פעם שניסיתם לעצור משהו שהתחיל לקרות מהר מדי, אבל פשוט לא הצלחתם? כשאהרן עומד מול משה, הוא מנסה להסביר לו בדיוק את זה. הוא מספר איך נוצר עגל הזהב, ומראה שהוא בכלל לא רצה שזה יקרה כל כך מהר. אהרן מסביר שהוא אמר לעם מילים ספורות: לְמִי זָהָב. הוא ביקש מהם להביא את התכשיטים שלהם, כי הוא קיווה שזה ייקח המון זמן. הרי אנשים, ובמיוחד נשים וילדים, לא ממהרים לוותר על דברים יקרים, ואהרן רק רצה לעכב אותם.
אבל העם הגיב במהירות עצומה. הם הִתְפָּרָקוּ, כלומר הורידו מעצמם את התכשיטים מיד ומסרו לו אותם בלי להתווכח בכלל. בשלב הזה, אהרן מספר: וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ. הוא מסביר שהוא פשוט זרק את הזהב לתוך האש בלי להשתמש בכלים מיוחדים של אומנים, שוב מתוך תקווה שזה יעכב את העניינים. אבל אז קרה משהו מפתיע: וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה. הזהב נמס באש ופשוט יצא ממנה מוכן. אהרן מסביר למשה שהוא בכלל לא תכנן מראש ליצור צורה של עגל, וזה פשוט יצא ככה מהאש לגמרי במקרה.