יצא לכם פעם לעבוד קשה מאוד על יצירה מיוחדת, אבל ממש כשהיא הייתה מוכנה, גיליתם שאתם לא יכולים להתקרב אליה? זה בדיוק מה שקרה למשה רבנו כשסיימו לבנות את המשכן. ברגע המרגש שבו המבנה היה סוף סוף מוכן, קרה פלא גדול. התורה מספרת כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. הענן לא רק ריחף באוויר מלמעלה כמו בדרך כלל, אלא ממש ירד, נח על המשכן וכיסה גם את הפתח שלו.
באותו זמן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, כלומר הנוכחות של ה' הייתה כל כך גדולה ועוצמתית עד שהיא מילאה והקיפה את כל המקום. בגלל הקדושה העצומה הזו, התורה אומרת על משה וְלֹא יָכֹל לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. למה בעצם? המפרשים מסבירים שהכוונה היא לא שמשה לא היה מסוגל להיכנס, אלא שפשוט לא הייתה לו רשות. מרגע שהמשכן הפך למקום קדוש, משה נהג בדרך ארץ. ממש כמו שאנחנו ממתינים בחוץ עד שיזמינו אותנו לפני שניכנס לבית של חבר, כך משה חיכה עד שה' יקרא לו פנימה.
המראה המיוחד והעוצמתי הזה קרה רק ביום חנוכת המשכן, כדי להראות את האהבה הגדולה של ה' לעם ישראל. לאחר מכן, הענן התרומם מעט והתרכז רק מעל ארון הברית, וכך התאפשר למשה ולכוהנים להיכנס פנימה ולעבוד במשכן.