שמות, פרק מ׳, פסוק ט׳

פרשת פקודי

Exodus 40:9Sefaria

וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃

יצא לכם פעם לבנות מבנה מיוחד, ולהרגיש שרק אחרי טקס חנוכה חגיגי הוא באמת מוכן? גם במשכן, לא היה מספיק רק לבנות אותו מקרשים ויריעות כדי שה' ישרה בו את נוכחותו. כדי שהמשכן יהפוך ממבנה רגיל למקום קדוש, היה צריך לעשות פעולה מיוחדת של סיום: למשוח אותו בשמן מיוחד. המילה וְלָקַחְתָּ מלמדת אותנו שאת השמן לוקחים ומושחים רק אחרי שמסיימים לגמרי את כל הבנייה הפיזית. משה נצטווה למשוח את המשכן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, כלומר את כל הכלים הפנימיים שנמצאים בתוכו יחד כקבוצה אחת. במשכן, כל הכלים היו קשורים זה לזה, ואם היה חסר אפילו כלי אחד, המשכן לא היה שלם. על ידי המשיחה בשמן הובטח למשה שהמשכן וְהָיָה קֹדֶשׁ, הוא יהפוך לקדוש. ולמה הכלים הפנימיים האלו נקראים כאן רק קודש, בזמן שהמזבח שנמצא בחוץ נקרא קודש קודשים? הסיבה היא שבשבעת הימים לפני שהמשכן הוקם סופית, לא השתמשו בכלל בכלים הפנימיים להדלקת נרות או לקטורת, ולכן המשיחה בשמן ביום השמיני היא זו שנותנת להם את הקדושה בפעם הראשונה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.