יצא לכם פעם לסדר את החדר שלכם ולתכנן בדיוק איפה לשים כל רהיט כדי שלא יפריע לכם לעבור? במשכן, כל כלי היה צריך לעמוד במקום המדויק שלו. עכשיו הגיע הזמן להציב את הכיור, שהוא כלי הכרחי וחשוב מאוד לעבודה. ה׳ מבקש להניח אותו בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ. אבל רגע, יש כאן חידה קטנה: הרי המזבח עמד ממש מול הפתח של אוהל מועד, ואם נשים את הכיור בדיוק באמצע, הוא יחסום את הדרך! אז איך זה הסתדר? הכיור באמת הונח ביניהם, אבל לא בקו ישר. הזיזו אותו קצת הצידה, לכיוון דרום. ולמה לא לצד צפון? כי הצד הצפוני היה חייב להישאר לגמרי ריק ופנוי כדי שיהיה אפשר להקריב בו את הקורבנות. לאחר מכן נאמר וְנָתַתָּ שָׁם מָיִם, כלומר היה צריך למלא את הכיור במים מיד באותו הרגע. ככה הבטיחו שהכול יהיה מוכן ומזומן לתחילת העבודה של הכוהנים בלי שום עיכוב.
שמות, פרק מ׳, פסוק ז׳
פרשת פקודי
וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.