שמות, פרק מ׳, פסוק ל״ז

פרשת פקודי

Exodus 40:37Sefaria

וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃

קרה לכם פעם שיצאתם לטיול ארוך וחיכיתם שההורים יגידו לכם מתי צריך לקום ולהמשיך ללכת? לבני ישראל במדבר לא היה שעון או מפה, אז איך הם ידעו מתי ממשיכים במסע?


ה׳ הראה את הנוכחות שלו במשכן בעזרת ענן מיוחד. הענן הזה היה ממש כמו פקודה ללא מילים. הוא הדריך אותם לכל אורך המסעות שלהם במדבר, כהמשך ישיר לעמוד הענן ועמוד האש שליוו אותם עוד כשיצאו ממצרים. המילה וְלֹא מלמדת אותנו שאם הענן לא זז, אז בני ישראל פשוט לא נסעו.


התורה מוסיפה את המילים עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ כדי להראות לנו עד כמה בני ישראל הקשיבו להוראות. תארו לעצמכם שהענן התחיל לאט לאט להתקפל כלפי מעלה. בני ישראל מיד ארזו את כל החפצים והיו מוכנים לגמרי לצאת לדרך. למרות שהכל כבר היה ארוז, הם חיכו בסבלנות במקומם ולא התחילו לצעוד בפועל עד שהענן עלה למעלה לחלוטין. רק אז הם החלו בנסיעה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ו
פסוק ל״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.