איך אתם יודעים שהגיע הזמן לצאת לטיול משפחתי? בטח ההורים אומרים לכם לארוז תיק או להיכנס למכונית. אבל כשבני ישראל היו במדבר, היה להם סימן מיוחד ופלאי.
הנוכחות של ה' תמיד שמרה עליהם ונשארה קבועה על המשכן, והענן לא זז משם סתם כך. המילה וּבְהֵעָלוֹת מסבירה לנו שרק מתי שהענן היה עולה ומתרומם מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, זה היה האות הברור עבור כולם: הגיע הזמן להמשיך בדרך. הדבר הזה לא קרה רק פעם אחת, אלא חזר על עצמו שוב ושוב לאורך כל שנות הנדודים שלהם במדבר.
אבל האם כולם התחילו לרוץ מיד ברגע שהענן עלה? המילים בְּכֹל מַסְעֵיהֶם מלמדות אותנו שהיציאה לדרך הייתה מסודרת וקרתה בשלבים. קודם כל ארזו את החפצים, ואז תקעו בחצוצרות. כל אדם הלך לעמוד במקום שלו, מתחת לדגל של השבט שלו. בזמן שכולם התארגנו, הענן התקפל וחיכה להם בסבלנות. רק אחרי שכולם עמדו מוכנים, הענן התחיל להתקדם וישראל נסעו בעקבותיו.
ממש כמו שהנשמה נותנת כוח לגוף שלנו לזוז, כך הענן של ה' היה הכוח שהניע את המשכן. המשכן לא יכול היה לזוז אפילו צעד אחד בלי שהענן הוביל אותו והראה לכולם את הדרך.