יצא לכם פעם לדמיין מה היה קורה אם לא היו חוקים ושופטים, וכל אחד היה יכול לעשות מה שמתחשק לו? הנביא מספר לנו שזה בדיוק מה שקרה באותו זמן. ההתנהגות הרעה לא נשארה רק אצל המנהיגים, אלא הגיעה גם אל עַם הָאָרֶץ, שהם האנשים הפשוטים. הם התנהגו בצורה כל כך ירודה, עד שהם מושווים לעופרת, שהיא חומר פשוט ונחות.
כל מי שהיה חזק יותר, ניצל את החברים שלו. הם עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל, כלומר, הם לא שילמו לאנשים שעבדו עבורם ולקחו דברים ששייכים לאחרים. המצב היה קשה במיוחד עבור האנשים החלשים ביותר בחברה. נאמר כי וְעָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנוּ, במקום לקיים את המצווה ולתת להם צדקה, אנשים רימו אותם ולקחו להם גם את המעט שעוד נשאר להם. בנוסף, וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ, הם פגעו באנשים שהגיעו ממקום אחר, למרות שיש מצווה מיוחדת לאהוב אותם.
ולמה כל זה קרה? המילים בְּלֹא מִשְׁפָּט מסבירות את שורש הבעיה. פשוט לא הייתה מערכת משפט מתפקדת ולא היו שופטים שעשו צדק. בגלל שלא היה מי שיעצור את המעשים הרעים, נוצר מצב של הפקרות שבו כל אדם עשה מה שהוא רוצה, בלי להתחשב באף אחד.