יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק י״ג

התבוננותו הבוחנת של ה', וָאֵרֶא, חושפת כי תשוקתה של ממלכת יהודה למעצמות הזרות הפכה לחטא בפועל שבעקבותיו היא נִטְמָאָה. ראייה זו מגלה כי גם אם אנשי יהודה לא חטאו בגלוי כמו ממלכת ישראל, בפנימיותם הם עזבו את ה' בדיוק כמותם, ומתברר כי יש דֶּרֶךְ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן. שתי הממלכות התנהלו באופן זהה לחלוטין כאשר חשקו בהצלחתה של אשור, עבדו את אליליה וניסו לכרות עמה בריתות מדיניות. התקרבות זו הביאה לתוצאה הרסנית של פלישה אשורית ליהודה, והיא תחילתו של תהליך שיוביל להתרחקות נפשו של ה' מן העם.