שומרון ויהודה הגיעו לשפל שבו העמים הזרים ניצלו אותן באופן משפיל, וכך בָּאוּ אֶל־אׇהֳלָה וְאֶל־אׇהֳלִיבָה ללא כל כבוד. כל גוי ניגש אליהן באין מפריע, ולכן נכתב הפועל בלשון יחיד וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ, ממש כְּבוֹא אֶל־אִשָּׁה זוֹנָה המופקרת לכל דורש, מציאות המשקפת גם את נכונותן לעבוד כל עבודה זרה אפשרית. מנגד, יש המסבירים כי ביאה זו מתארת את המחלות והרקבון שבאו ודבקו בגופן כעונש. הפסוק חותם בכינוי אִשֹּׁת הַזִּמָּה, כלומר נשי הזימה, תוך שימוש בצורת רבים חריגה המדגישה זלזול עמוק ומסמלת את אש הניאוף ואת המחלה השורפת שכילתה אותן.
יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק מ״ד
וַיָּב֣וֹא אֵלֶ֔יהָ כְּב֖וֹא אֶל־אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה כֵּ֣ן בָּ֗אוּ אֶֽל־אׇהֳלָה֙ וְאֶל־אׇ֣הֳלִיבָ֔ה אִשֹּׁ֖ת הַזִּמָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.