הבגידה והרדיפה אחר בני ברית זרים מובילות למפלה כואבת, שבה האוהבים לשעבר, דוגמת בבל, הופכים לאויבים אכזרים. השנאה שתופנה כלפי יהודה תותיר אותה בחוסר כול ותחשוף את קלונה ברבים.
האויבים יפעלו מתוך איבה גלויה, וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּשִׂנְאָה. הם יבזזו את הרכוש, וְלָקְחוּ כָּל־יְגִיעֵךְ, ויגזלו את כל העושר והנכסים שנאספו בעמל רב [מצודת דוד]. בעקבות החורבן הם וַעֲזָבוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה, ללא לבוש וחסרי כול. המילה וְעֶרְיָה משמעותה מצב של גילוי וחשיפה מוחלטת [מצודת ציון].
מעבר לאובדן הפיזי, העונש הקשה מביא עמו השפלה פומבית: וְנִגְלָה עֶרְוַת זְנוּנַיִךְ. המילה עֶרְוַת מבטאת קלון ובושה [ביאור שטיינזלץ]. מתוך גודל המכה והעונש, מתגלה לעין כול חומרת החטא ומעשה העוון [מצודת דוד]. המילה זְנוּנַיִךְ נגזרת מהשורש ז.נ.ה, והכפלת האות נועדה להדגשה [רד"ק].
הפסוק כופל את לשונו ומציין גם את וְזִמָּתֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ כדי להדגיש את ריבוי החטאים וההליכה אחר אלילים שונים [מצודת דוד]. עם זאת, ישנה הבחנה מהותית בין המושגים: בעוד שהביטוי עֶרְוַת זְנוּנַיִךְ מתייחס לריבוי מעשי החטא בפועל, המילה וְזִמָּתֵךְ מתארת את השקיעה העמוקה של המחשבה עצמה בתוך החטא והטומאה [מלבי"ם].