הפיתוי להיטמע בתרבות הזרה נבע מתוך משיכה עזה לסממני הפאר, הכוח והמעמד של האליטה האשורית. הפרשנים מסכימים כי הופעתם המרשימה של שרי אשור היא שגרמה לאהלה לחשוק בהם, להתערבב עמם וללמוד ממעשיהם.
המשיכה אל האשורים הייתה רב-ממדית ונשענה על ארבעה יסודות: יופי הלבוש, המעמד הפוליטי, המראה החיצוני והגבורה הצבאית [מלבי"ם]. הכתוב מפרט את המרכיבים הללו: תחילה מוזכרים לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת, כלומר אנשים הלבושים בבגדים הדורים במיוחד הצבועים בצבע יקר וחשוב [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. לאחר מכן מתואר מעמדם כפַּחוֹת וּסְגָנִים, תארים המבטאים שררה, מושלי מחוזות ופקידים בכירים. בנוסף לכך, הם היו בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם, צעירים יפי תואר ונחשקים. לבסוף מתוארת עוצמתם הצבאית כפָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים, כאשר הכפילות בביטוי באה להדגיש שמדובר בחיל רכוב ויוקרתי, ולא בחיילים פשוטים ההולכים ברגל [מצודת דוד].