הפסוק משתמש בדימוי של כוס ושתיית יין כמשל לצרות ולפורענות העתידות לבוא [רד"ק].
שִׁכָּרוֹן וְיָגוֹן תִּמָּלֵאִי: בניגוד לשתיית יין רגילה שנועדה לשמח את הלב, כאן מדובר בכוס של חֵמָה. משקה זה גורם לשכרות המאבדת את השכל, וממלא את השותה בבלבול, בעצב וביגון [מצודת דוד, מלבי"ם]. יש המפרשים כי השכרות עצמה היא היא היגון שממנו תתמלא [רד"ק].
כּוֹס שַׁמָּה: מילה זו מבטאת תמהון לבב ובלבול [רש"י, מצודות] או הרס [ביאור שטיינזלץ].
וּשְׁמָמָה: ציון לחורבן ושממון הארץ. יש המדייקים כי המילה "שממה" מבטאת דרגת חורבן גדולה וחמורה יותר מהמילה "שמה" [מלבי"ם].
כּוֹס אֲחוֹתֵךְ שֹׁמְרוֹן: העיר תשתה מאותה כוס של תמהון ושממון ששתתה שומרון, עיר המלוכה [מצודת דוד, מלבי"ם].
יש הרואים בפסוק תיאור של שלושה שלבי פורענות מדורגים: בשלב הראשון תתמלא העיר בשכרות של יגון, בשלב השני תשתה כוס של חורבן שתהפוך את כל הארץ לשממה, ובשלב השלישי תשתה את כוס אחותה שומרון [מלבי"ם].