ישראל נאחזה מחדש בחטאי העבר ובמחשבות המינות שליוו אותה בטרם היציאה מעבדות לחירות. תוכחת הנביא מופנית כלפי העם על כך שוַתִּפְקְדִי, כלומר זכרת, אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ וחזרת לאותם מנהגים מקולקלים. הנביא ממחיש את הבגידה הרוחנית דרך דימוי גופני בוטה, שבו בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ מתפרש כפעולת כבישה, מעיכה ועיסוי. הזיכרון של אותם מעשים אליליים עדיין ערב ומושך אותה לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ, ולכן היא חושקת לשוב ולעבוד את אלוהי מצרים מתוך הרגל ישן ופסול.
יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק כ״א
וַֽתִּפְקְדִ֔י אֵ֖ת זִמַּ֣ת נְעוּרָ֑יִךְ בַּעְשׂ֤וֹת מִמִּצְרַ֙יִם֙ דַּדַּ֔יִךְ לְמַ֖עַן שְׁדֵ֥י נְעוּרָֽיִךְ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.