יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק מ״ט

הבגידות הרוחניות והפוליטיות, שנמשלו לזנות מחפירה, מובילות לחורבן מוחלט ולמשפט שבו השופטים והקהל יצהירו כי וְנָתְנוּ זִמַּתְכֶנָה עֲלֵיכֶן. משמעות הדבר היא שגמול הזימה מוצדק, ומעתה יונח ישירות ובאופן בלעדי על ראשן של החוטאות עצמן, ולא ישפיע עוד על הכלל. כחלק מכך, וַחֲטָאֵי גִלּוּלֵיכֶן תִּשֶּׂאינָה, כלומר הן ייאלצו לסבול ולשאת על גבן משא כבד של עונש על העבודה הזרה, שהיא מאוסה ודוחה כמו גללים. מטרתו הסופית של העונש היא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יֱהֹוִה, שכן כאשר החוטאים נענשים ואינם יוצאים נשכרים, מתברר ליושבי תבל כולם כי ה' שופט את הארץ ונאמן לשלם גמול מדויק לכל אדם כפי מעשיו.