יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק ל״ב

ה' גוזר על ירושלים עונש חורבן וגלות הזהה לחלוטין לגורל שפקד את שומרון. גזירה זו מומחשת בהכרזה כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי, המדמה את העונש לכוס תרעלה הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה, המלאה בייסורים שנותרו בה כדי להשקות גם את ירושלים. העונש יוביל להשפלה פומבית מצד הגויים שתחמיר בהדרגה, משלב שבו העיר תִּהְיֶה לִצְחֹק מאחורי גבה, ועד וּלְלַעַג ישיר וקשה המוטח בפניה. כוס זו היא מִרְבָּה לְהָכִיל, כלומר כלי קיבול עצום לרעל, עד שכמות הלעג והייסורים תהיה בלתי נסבלת וירושלים תקרוס תחת החרפה. התפתחות זו של העונש משקפת תהליך היסטורי של שלוש גלויות שיבואו על העיר, בדומה לגלויות שומרון, עד לחורבנה המוחלט.