יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק מ״א

בגידת האומה בה' נמשלת למשתה מפואר הנערך למאהבים זרים כדי ללמוד ממעשיהם הרעים. לכבודם וְיָשַׁבְתְּ עַל־מִטָּה כְבוּדָּה, שהיא מיטה יקרה המקושטת במצעים מהודרים, כאשר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ מסודר במאכלים, בהתאם למנהג הקדום להסב על מיטות בזמן הסעודה, ויש הסבורים שהמיטה אף שימשה לפולחן אלילי. בסיום הארוחה מובאים וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי, עשן בשמים ושמן משחה שנועדו לתענוג, אותם שַׂמְתְּ עָלֶיהָ, בין אם על השולחן ובין אם על המיטה. שיא כפיות הטובה מודגש בשימוש בשפע שה' העניק לעם במתנה, אשר נלקח ומוגש כמנחה לעמים הזרים ולאליליהם.