יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק י״ז

מערכת היחסים בין ממלכת יהודה לבבל החלה בברית של חיבה ואהבה, כאשר וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי־בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים, בדומה לאירוח הנלהב של נציגי בבל בימי המלך חזקיהו שעורר את כעסו של ה'. אולם הקשר הפך בהדרגה להרסני ומנצל, כאשר וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם וַתִּטְמָא־בָם; במישור הרוחני הבבלים הרגילו את יהודה לעבודה זרה כדי להיטמע בהם, ובמישור המדיני יהודה התבטלה בפניהם לחלוטין עד שנכבשה והפכה למדינה המעלה מס. לבסוף התרחש שינוי קיצוני מדבקות עמוקה למיאוס ולשנאה, ועל כך נאמר וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם, שכן רצונה של יהודה נעקר ונותק מהם לחלוטין. ריחוק נפשי זה בא לידי ביטוי מעשי במרד הגלוי שפתחו מלכי יהודה נגד בבל.