יחזקאל, פרק כ״ג, פסוק מ״ז

העונש המוטל על העיר משמש כהוצאה לפועל של גזר דין משפטי התואם את חומרת חטאיה. קהל העמים יעניש אותן בהשלכת אבנים, בדומה למשפטן של נשים נואפות, כאשר וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל מסמל גם את מכונות המצור שיבנה האויב. בנוסף, העמים יכרתו ויקצצו אותן כעונש על שפיכות דמים, שכן משמעות המילה וּבָרֵא בביטוי וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם היא קציצה וכריתה. לבסוף, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ כהשלמת הענישה על חטא הניאוף. עונשים אלו מקבילים למיתות בית הדין החמורות של סקילה, הרג ושריפה, ולכן לא הוצרך הכתוב לפרט את עונש החנק הבסיסי.