תקופת הגלות מסתיימת ונפתחת עת עתידית של שלווה והתגלות כבוד ה'. ההבטחה וְלֹא־אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם היא התחייבות אלוהית להארה תמידית ולמניעת גלות נוספת, ומעידה על רצון ה' להיענות לתפילות העם כפי שאדם נענה למי שהוא חפץ בטובתו. קשר קרוב זה נוצר משום אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת־רוּחִי עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, כלומר חזרתן של רוח הקודש והנבואה שחסרו בתקופת בית שני. שפע נבואי זה ידריך את העם ליישר את דרכיו, ובכך יכשיר אותם להיות ראויים לקבל מאת ה' את כל הטובה שיבקשו.
יחזקאל, פרק ל״ט, פסוק כ״ט
וְלֹא־אַסְתִּ֥יר ע֛וֹד פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם אֲשֶׁ֨ר שָׁפַ֤כְתִּי אֶת־רוּחִי֙ עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.