יחזקאל, פרק מ״ד, פסוק כ״ו

תחשבו על רגע שבו הייתם צריכים להתכונן ממש בקפידה לפני אירוע מיוחד וחשוב. אצל הכהנים שעובדים בבית המקדש, ההכנה הזו חשובה אפילו יותר. אם כהן היה בקרבת אדם שנפטר, הוא הופך לטמא ולא יכול לחזור מיד לעבודתו בקודש. הוא חייב לעבור תהליך של היטהרות. המילים וְאַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ מתארות את הרגע שבו הכהן מתרחק ומתחיל את תהליך הטהרה שלו. מאותו רגע, שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ לוֹ. אלו הם שבעה ימים רגילים של טהרה. אבל למה כתוב שאחרים סופרים עבורו את הימים ולא הוא בעצמו? הסיבה היא שהאחים שלו, הכהנים האחרים, עוזרים לו ושומרים עליו. הם סופרים את הימים כדי לדעת להיזהר מקרבתו בזמן שהוא עדיין טמא, והכי חשוב, הם משגיחים עליו. כך, גם אם הכהן יתבלבל או ישכח את ספירת הימים, החברים שלו יוודאו שהוא לא ייכנס בטעות לבית המקדש לפני שהוא נטהר לגמרי ומוכן לחזור לעבודה.