בראשית, פרק מ״ג, פסוק ט׳

תארו לעצמכם שאתם צריכים לשמור על הדבר שהכי יקר להורים שלכם. איך הייתם גורמים להם לסמוך עליכם לגמרי? הרעב בארץ כבד מאוד, והאחים חייבים לחזור למצרים כדי להביא אוכל. יעקב אבינו חושש מאוד לשלוח איתם את בנימין, בנו הצעיר. בשלב הזה, יהודה מחליט לקחת את כל האחריות על הכתפיים שלו בלבד, כדי שהאחים לא יסמכו זה על זה ויתחמקו מאחריות. הוא פונה לאביו ואומר אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. זוהי הבטחה אישית ומוחלטת שבה יהודה מתחייב לשמור על בנימין בעצמו. הוא מבטיח להגן עליו במסירות מכל סכנה בדרך, כמו חיות רעות, שודדים ואפילו מעונשים מאת ה', ולכן הוא אומר מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ. יהודה ממשיך ומבטיח וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ. המילה הזו לא אומרת רק שהוא יחזיר אותו, אלא שהוא יעמיד אותו לפני יעקב כשהוא חי, בריא, שלם ויכול לעמוד על שתי רגליו. כדי להראות עד כמה הוא רציני, יהודה מוסיף שאם הוא לא יצליח במשימה, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים. כלומר, הוא ייחשב לחוטא שאשמתו לא תימחק לעולם, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. זוהי התחייבות עצומה שמוכיחה כמה יהודה אהב את אחיו ודאג לאביו.