קרה לכם פעם שהייתם צריכים ללכת למקום שממש חששתם ממנו, וידעתם שאתם חייבים להיראות רגילים לגמרי כדי שלא ישימו אליכם לב? ככה בדיוק הרגישו האחים כשיצאו למסע המתוח בחזרה למצרים. הם היו כל כך מפוחדים, עד שהתורה קוראת להם הָאֲנָשִׁים ולא "האחים". הסיבה לכך היא שמרוב פחד מהשליט המצרי, הם ניסו להסוות את עצמם ולהיראות כמו אנשים זרים, ולא כמו משפחה אחת גדולה. כדי לנסות ולרכך את השליט, הם ארזו היטב ולקחו איתם וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף, כלומר שני סוגים של כסף: גם כסף חדש כדי לקנות אוכל, וגם את הכסף הישן שהוחזר לשקים שלהם בפעם הקודמת. יחד איתם הם הביאו וְאֶת בִּנְיָמִן. בניגוד לחפץ שאפשר פשוט להרים ולקחת ביד, אדם לוקחים על ידי דיבור, שכנוע והכוונה, וכך הם עשו עם אחיהם הצעיר. בסוף המסע הגיע הרגע הגורלי, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף. הם עמדו מולו מרחוק, מלאים בחרדה ופחדו אפילו להוציא מילה. יוסף, שראה את בנימין, התמלא ברחמים ופשוט שתק מרוב התרגשות. אבל האחים המבוהלים פירשו את השתיקה שלו ככעס גדול על הכסף שהוחזר, והפחד שלהם רק הלך וגבר.
בראשית, פרק מ״ג, פסוק ט״ו
פרשת מקץ
וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.