עובדי הבעל מתכנסים לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת, ועצם פולחן זה מחייב אותם בעונש מוות בגין עבודה זרה ומעניק ליהוא את ההצדקה החוקית להוציאם להורג. כדי לוודא שאיש אינו שורד, יהוא מציב מחוץ למבנה שמונים שומרים ומזהיר אותם לגבי האנשים המופקדים עַל־יְדֵיכֶם, כלומר אלו שנמסרו לאחריותם ולשמירתם הישירה כדי למנוע את בריחתם. הוא מאיים עליהם באזהרה חמורה כי נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ, כך שאם שומר יתרשל בתפקידו ויאפשר לעובד בעל להימלט, הוא ישלם בחייו שלו תמורת חיי הנמלט.
מלכים ב, פרק י׳, פסוק כ״ד
וַיָּבֹ֕אוּ לַעֲשׂ֖וֹת זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְיֵה֞וּא שָֽׂם־ל֤וֹ בַחוּץ֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ וַיֹּ֗אמֶר הָאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מֵבִ֣יא עַל־יְדֵיכֶ֔ם נַפְשׁ֖וֹ תַּ֥חַת נַפְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.