יצא לכם לחשוב פעם מה קורה כשמתקנים בעיה אחת גדולה, אבל משאירים בעיה אחרת בדיוק כמו שהייתה? זה מה שקרה למלך יהוא. הוא אמנם עשה דבר חשוב מאוד כשהפסיק את העבודה הזרה של הבעל בממלכת ישראל, אבל הוא לא החזיר את העם לעבוד את ה׳ בבית המקדש בירושלים. במקום זאת, הוא השאיר את עֶגְלֵי הַזָּהָב.
למה בעצם הוא עשה את זה? יהוא לא חשב שהוא עובד עבודה זרה. הוא, כמו מלכים אחרים לפניו, האמין שזו פשוט דרך נוספת ומותרת לעבוד את ה׳, רק במקום אחר. אבל הייתה לו גם סיבה נוספת. יהוא פחד שאם בני ישראל יעלו לירושלים, הם ירצו לחזור ולהיות תחת השלטון של משפחת דוד המלך, והוא יאבד את המלוכה שלו. בדיוק מאותה הסיבה גם ירבעם, המלך שהקים את העגלים האלו, עשה זאת בעבר.
דרך אגב, כשאנחנו קוראים את המילים אֲשֶׁר בֵּית־אֵל, הכוונה היא בעצם למילים "אשר בבית אל". לפעמים בתנ"ך האות ב' חסרה בתחילת המילה, אבל המשמעות נשארת ברורה.