מלכים ב, פרק י׳, פסוק ט׳

תארו לעצמכם שאתם עומדים מול קהל גדול ששותק, אבל המבטים של כולם אומרים לכם שהם כועסים עליכם. איך הייתם מסבירים להם שאתם בעצם פועלים נכון? זה בדיוק מה שקורה ליהוא כשהוא יוצא בבוקר אל העם בעיר יזרעאל. העם שופט אותו בשתיקה על המרד שעשה נגד המלך. יהוא פונה אליהם ואומר צַדִּקִים אַתֶּם. הוא בעצם אומר להם: אני יודע שאתם מרגישים שאתם אנשים טובים, ושאתם רואים בי אדם רשע בגלל שמרדתי. יהוא לא מסתיר את מה שעשה ומודה בגלוי: קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי, כלומר, אני אכן מרדתי במלך ואני לוקח על כך אחריות. אבל אז הוא שואל אותם שאלה חכמה: וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה. מי פגע בכל שאר בני משפחת המלך? הרי לא אני עשיתי זאת, אלא המנהיגים החשובים של העיר שומרון. יהוא מסביר שקבוצה של מנהיגים חשובים לא הייתה מענישה אנשים סתם כך, אלא אם כן זה באמת הגיע להם. המסקנה שיהוא רוצה שהעם יבין היא שכל מה שקרה הוא בעצם החלטה מאת ה'. הוא מראה להם שמי שפעל נגד משפחת המלך פשוט קיים את מצוות ה', ולכן אף אחד לא אשם וכולם פעלו בצדק.